המלצות היום

לאן? מה לראות? מה לקנות? מה לבחור?

תפריטים

מבזקים

נושאים

שימושון

תרבות ואמנות

"מותר רק לאהוב" GNAWA

הם נטמעים האחד בשני, נאחזים האחד בשני, פולחים האחד את משנהו, מבטלים את כוח הכבידה ומייצרים סחף תנועה יצירתי, ממכר. זו להקת הריקוד "קמע". הפעם גם עם טאץ' ספרדי לוהט, מהפנט.

ממוכרי המחול חיכו לערב כזה כבר זמן רב: שיתוף פעולה בין הכוריאוגרף הספרדי, נאצ'ו דואטו עם הכוריאוגרף הישראלי מנהל להקת "קמע" בנגב, תמיר גינץ. וכבר הכברנו מילים לרוב ונוסיף על הערך המוסף שלה, שבנוסף להיותה מלוטשת ויצירתית, רקדניה חיים בנגב ופועלים רבות למען הקהילה. הסיפור על "קמע" מתמקד שוב ברמת מקצוענותה והממושמעות שלה. כי לא דבר של מה בכך שכוריאוגרף מסוגו של דואטו יסכים שכוריאוגרפיה שלו תתבצע על ידי סתם להקת ריקוד. האיש הזה ניהל את תיאטרון הבלט מיכאלובסקי בסנט פטרסבורג וגם את בלט האופרה של ברלין והוא שם דבר בספרד, כך שהלהקה נצרכה למין סוג של אודישן כדי לקבל את הכוריאוגרפיה שלו.






החלק הראשון של המופע היה כולו של גינץ תחת הכותרת, "מותר רק לאהוב". הוא נפתח באהבת גברים מרגשת של הרקדנים אלדד אגרבלי ופיטר סטאר. אלו היו תנועות יצירתיות כמעט בלתי אפשריות, מפותלות, מבטאות סחיפה, דחיה, עצב, קירבה, אינטימיות, שביצעו השניים בכוח ויידע גופני מושכל.
ומושכלות פיזית של אנשי הלהקה, היא זרז הביצוע המלוטש שלה. במופע הם משתמשים במין רמפה לאורך הבמה שעליה רוקדים כמה רקדנים. בהמשך הרמפה הזו הופכת למעין רמפות מודולאריות. הן ארונות שבתוכן נמתחות רקדניות, משוועות לסוג זוגיות. ויש בארונות גם רקדנים נמתחים בזרוע ארוכה ארוכה. הארונות הופכים לפאנלים, רקע לסצנות ריקוד אישיות וזוגיות ובהמשך אלו רמפות מסתובבות עליהן נעים הרקדנים.





כל אותה עת ממחיש לנו גינץ מה זו אהבה, מה היא דחייה, איך נתפסת התרחקות, מריבה, התפייסות - הכול אודות החומר הרגשי הזה המכונה אהבה, המבוצע גם בדואטים מרגשים של לוריס אשנג'ה ותום דויד ואותו אשנג'ה עם עדי שמשי. לתאורה של שי יהודאי תפקיד מכריע ביצירת האווירה. מעבר לתאורת המסתורין ודגשים של אור, הוא יוצר מתחמים אישיים לשחקנים ומסביבם אלומות אור מדמות קשתות אדריכליות. וכל התנועה המסועפת הזו של הרקדנים נרקדת עם המוזיקה המאוד ריגשית של הנס צימר, פול אנקה, ארנו פארט ומקס ריכטר.





החלק השני של הכוריאוגרף הספרדי, דואטו, מקבל את השראתו מהמוסיקה הספק מרוקנית של מלחינים עלומים לגבנו. יש בה חושניות וגם קצביות מונוטונית מבוקרת, מטלטלת עד לאקסטזה. יש בה עוצמה כמעט ברוטלית המיושמת בפרט בריקוד המעגלים הצפופים, בחבירה גופנית-דחוסה ופריצה ממנה החוצה והלאה. יש תנועתיות שרשרת, משולה לאורנמנטיקה מזרחית במסגדים וארמונות של דרום ספרד. יש מין ערבסקה מומחשת בכל הכוריאוגרפיה המתוזמנת בזכות ביצוע נקי, מדויק כל כך. כי אחרי האימונים הסיזיפיים מתקבלת מזיגה של גופות מעובדים, מתעלים מעל לכוח הכבידה, חושפים כישרונות טריים תחת כוריאוגרפיה מעיזה, מלאת המצאות תנועתיות, פעמים בלתי נתפסות מכוח הדמיון של יוצריהם.


צלם: כפיר בולוטין

הצג אתר רגיל

דפי הנגישות באתרי 022 נבנו בהתאם לתקן נגישות WCAG 2.0 - AA