המלצות היום
לאן? מה לראות? מה לקנות? מה לבחור?
תרבות ואמנות
פולישוק - תיאטרון בית ליסין
![]()
מנותב בידי שלוש נשים, כל אחת בסגנונה, מתנהל פולישוק כשר תח"ת (תיירות, חוץ, תרבות) וניצל מפשלות דרמטיות בזכות שכלן וייצריותן. אולם כשבא מזכיר הממשלה, קוזו אביטל, עם פיתיון לשדרוג מעמדו של פולישוק, והוא מקבלה – מתחילה המהומה הגדולה בלשכה. כי לו חשב ממש, היה הודף אותה בחזרה אל ראש הממשלה שהשתמש בו כבלון ניסוי.
מאחר שאינני ממוכרת סדרות, לא עקבתי אחרי סדרת הטלוויזיה, פולישוק, שכתב
המחזאי והבמאי, שמואל הספרי לטלוויזיה. רק הצצתי בפרומו. אלא שיש המשך לפולישוק
הטלוויזיוני, אחר, שכתב שמואל הספרי במיוחד לתיאטרון בית ליסין ובו מרכיב מרכזי
שלא היה כלל בסדרת הטלוויזיה. מהיעדר מידע על הסדרה ומצפייה במחזה בלבד, אומר כך:
באתי עם דעה קדומה ויצאתי עם דעה אחרת. כי המחזה הזה שתחילתו היא סוג של בלון
ניסוי עתיר סיטואציות מצחיקות על הקהל, הולך ומתעבה, משקלו הסגולי גדל ומוצגת בו
סטירה נוקבת ובה דיאלוגים ריאליים, אינסטרומנטליים, ציניים, תועלתניים, של
פוליטיקאים ישראלים, שבהם האמת היא רק אופציה והתועלת האישית מככבת בענק. וכשהם
מכריזים בפני העם בראיונות, בכתבות ובכנסים שהם מארגנים לחיזוק מעמדם מחשש לפריכותו,
שרק טובת העם לנגד עיניהם, אסור באיסור חמור להאמין לטקסטים השקריים שלהם. יש
לבדוק כל מילה במצבט ולהשרות אותה באקונומיקה. כי מהיכרות אישית, מה שמתנהל שם
ברובו אישי. ואת תרכיז האגו הזה, מרכיב מרכזי בחברי כנסת, שרים, מנהלי לשכותיהם,
מזכירותיהם ויתר נגרריהם – מציף ומעלה הספרי ביעילות מבהילה, בבימוי מהיר, שוטף,
עם אותו קסט ששיחק בסדרת הטלוויזיה. סיטואציה מסתערת על סיטואציה קודמת, בלי נשימה,
עד שמתברר מלוא הסיאוב. ועוד יש להזכיר: אף אחד לא ממציא גלגל. לא מעט השפעה הביאה
אותה סדרה בריטית מהוללת "יס מיניסטר", המשרטטת ראש לשכה המוליך שר בחח
למען שרידותו ושרידות השר שלו.
"פולישוק" צילום: כפיר בולוטין
הספרי מתאר איש בינוני, חלש, מסובך בהסכם גירושים יקר, ידיו כפותות
מחשש לתקשורת חודרת עוינת לפרטיותו, תפוס בסטוץ עם מזכירת הלשכה, בור בענייני
שלטון, ובידיו שלושה משרדים: חוץ, תיירות ותרבות כשאין לו מושג כיצד לנהלם. במקריות
הגיעה מפלגתו לשלושה מנדטים, שהכתיבו את הכנסתה לקואליציה בשיניים חרוקות לבל
תיפול. הספרי מונה מקריות, חובבנות, בורות, הונאה, על רקע התפאורה המסתובבת של במבי
פרידמן, עם תאורה מסמאת של עדי שמרוני, עם בגדים מאפייני תפקידים של אורנה
סמורגונסקי ובליווי המוזיקה של אלדד לידור.
האיש שרוצה לחזור הביתה בשלום הוא ששון גבאי, פניו מסוגפים,
הניואנסים בהם קטנטנים והורסים, תנועתו על הבמה גמישה, ארוכה, התזמון שלו מושלם. בורותו
משכנעת כמו גם טיפשותו ואנושיותו. יש לו מונולוג נושא הארה רגעית של יושר. הרהורים
נלווים אל דמותו המדומיינת איך איש כזה, ויש כאלה בממשל, מגיע להיות שר. וזה חומר
מצחיק-מר מהמציאות.
"פולישוק" צילום: כפיר בולוטין
מחזיקה אותו בתלם חנה אזולאי-הספרי, ראש לשכתו סולי ברזל. בשונה
ממנהל הלשכה הבריטי ב"יס מיניסטר", אין באזולאי-הספרי אותן דקויות מרומזות-סרקסטיות
בריטיות, אבל יש בביצועה חוזקה, ציניות, ליאות של אישה שראתה במסדרונות הממשל כבר
הכול, והיא בלשכה לטשטש פשלות של פוליטיקאים. אחת כזו מתממשת כאשר לשר מוצע להיות
ממלא מקום ראש הממשלה לכמה ימים בשל "מחלתו" וניתוחו של ראש הממשלה. המטרה
היא שיחתום במקום ראש הממשלה על חוזה הרה גורל עם הסינים. לצורך השכנוע יצר הספרי
עוד דמות אמינה של מזכיר ממשלה, קוזו אביטל, אותו מבצע גיא לואל כדמות הכי
אמינה מהחיים הפוליטיים שניתן לבנות. אגרסיבי, מניפולטיבי, רמסן, שקרן, חנף,
אינסטרומנטלי, אין במילון הפרטי שעיצב לו הספרי מושגים כמו אמת, שקר, חברות, אלא
מושג תקף אחד: אינטרסים.
"פולישוק" צילום: כפיר בולוטין
סביב השר טורחת דוברתו בביצוע אימפולסיבי מתוכנן של שירי גדני,
המתעלת הכול לחזות הפרסום, שאם לא פורסם וצולם, לא קרה.
תפקיד ממזרי מבצעת דנה סומו, המזכירה כאילו פתיה, מגדילת ראש
במצוקתו הציונית של השר שלה ומגבה אותו בהפתעה. יקיר שוקרון מחלץ מתפקיד
קטן של שומר ראש מכמני משחק מגוונים. הומור, תנועה מרומזת טובה, היגוי מוקפד, לא
מוגזם. למדנו שגם מתפקיד קטן אפשר לעשות תפקיד מוגדל.
"פולישוק" צילום: כפיר בולוטין
ולהזכיר: המחזה מרובד באקטואליה שלטונית, מצחיקה-מסוכנת. מככבת בו אשת ראש הממשלה, שתמונתה מתנוססת בסמוך לתמונתו של ראש הממשלה במקום תמונתו של בן גוריון. היא מכווננת לנסיעה עינוגית לסין, חרף ההתניה הגרועה שכרוכה בה, ומתכננת לקחת אתה נספחים לטיוב צורתה, ביניהם התיסרוקתן שלה ואולי שכובתו, אותה מזכירה קטנה שנמצאת לפרקים בזרועות השר שלה. והספרי ליקט ושיבץ את סיפור העגיל האובד של אשת ראש הממשלה. הפעם זו לא העכשווית אלא לאה רבין המנוחה, שאיבדה עגיל בעת הסכמי השלום עם ירדן בערבה ושומרי סף בטשו בחול למוצאו. ועוד רמזים כהנה וכהנה, תשקיף מייאש וצוחק על שלטון בוטה, מושחת, חסר בושה.
והנורא: גם כשהוא נתפס בקלקלתו, הוא נתפס לגיטימי בקרב מחצית העם. ועל
זה אומרים זקני מפא"י ההיסטורית: "אצלנו כשהם נתפסו, הם התביישו והתאבדו"
הצג אתר רגיל
