המלצות היום
לאן? מה לראות? מה לקנות? מה לבחור?
תרבות ואמנות
מלך הכלבים תיאטרון בית ליסין
![]()
מוטק'ה, "מלך הכלבים", של הסופר היידי שלום אש, מספק הצצה אל עולם יהודי צבעוני, חילוני, בתחילת המאה ועשרים. מככבים בו גנגסטרים וזונות, קשורים באופן רופף למסורת האורתודוכסית. זו שולטת עדיין בהלכי הרוח שלהם וליהדות החילונית אין ארגז כלים לעזרה לאלו שרוצים להיחלץ משם. האפשרות לחזור בתשובה חילונית אל חיים נקיים מפשע, היא מזערית.
תיאטרון בית ליסין החליט להעלות מן הגנזך המאובק מאז סוף שנות החמישים
של המאה הקודמת את סיפורו של הסופר היידי, שלום אש, "מוטקה גנב" ובשמו העכשווי,
"מלך הכלבים", שכתב בשנת 1916. בתיאטרון בית ליסין העריכו שהסיפור
המציצני הזה בחיים של עולם תחתון רווי אלימות, גניבות, זונות- כולם יהודים משלנו,
הם חומר גולמי נהדר למחזה.
למעשה אש והסופר בשוויס זינגר היו שניים מבין רוב הסופרים היהודים
בתרופת ההשכלה, שקישרו בין יהודים ליצרים, מין, בגידות, גנבים, נאהבים בסתר
וטריקים מלוכלכים להמשך תקין של חיים יהודיים בעלי קשרים רופפים, עד אפסיים, לדת.
אש ניפק מציצנות רב לאומית ויהודית כה מוצלחת, עד שהפך לעשיר בחייו. ספריו תורגמו
ל - 36 שפות ומחזותיו הועלו בבירות אירופה, ארצות הברית וגם ארגנטינה שהייתה
צרכנית תרבות יהודית כבר מסוף המאה ה - 19. גלגל המזל שלו התהפך עת כתב את
"הטרילוגיה הנוצרית" והדף מעליו את חיבתה של היהדות אליו עד לחרם כלפיו.
משנסגרה עליו הפצת כתיבתו היגר לארץ והזדקן בה שנתיים בבת ים עד למותו.
בסיפור "מלך הכלבים" תיאר גנב צעיר, חבר לכלב, מושלך מבית,
יודע להשתמש באלימות בלבד. מזה רעב הוא מצטרף לקרקס, מתאהב בזונה, גונב זהות,
מסתלק אתה לחיים היחידים שהוא בקי בהם: חיי עולם תחתון יהודי. הוא מקים בית בושת
מצליח בוורשה. היא הזונה העילית של המוסד. בתו של שותפו היהודי מסורתי היא הטריגר
לתיקון שלו לחיים נקיים מסרסרות, פשע וזנות, אולם מבנה אישיותה בולם את התיקון ומביא
לאובדנו.
שניים, המחזאים, עירד רובינשטיין ויואב שוטן-גושן, אכן לשו
מחזה מרתק, עז, הנוגע בנבכי הנפש הפצועה של גיבור המחזה וסובביו, בתקופה סגורה
סוציאלית, שאינה מאפשרת את שיקומו. רובינשטיין מביים אותו בתנופה יצירתית, מעניק
לכל סצנה וסצנה טריות, משמעות, צבעוניות וקצב. הוא משתמש בבמה מסתובבת ובשיריו של טרובדור
אולטימטיבי, לאונרד כהן, המחולקים ומבוצעים בידי השחקנים בביצועים נהדרים מבארי
נפש מרוטה, בודדה, אוהבת, מתייסרת, בוחנת, כואבת ומנוחמת.
הלם ויזואלי היא סצנת ההופעה הרעשנית של הקרקס, על התאומות הסיאמיות,
החוליגן קנריק, הכלב בוריק ומוטקה. כך סצנת המולת בית הבושת, הרצח, הקטטות, עשויות
כולן בתיאום קצבי ובתנופה גדולה של עמית זמיר, משולבות במוזיקה של
רועי ירקוני. צבעוניות ומדויקות לתקופה הן התלבושות של מאור צבר, הן
לאנשי הקרקס ובמיוחד אלו מסלון השמלות המהודר בוורשה. כולן מחוזקות בתפאורה הרומזת
מבארת של סווטלנה ברגר, מוארת בידי זיו וולושין.
לכלב בוריק של יש צורה ארוכה, שועטת, דלגנית וחומה שרוצים ללטף מיד.
עיצבה אותו אמירה פנקס ובנו אותו בסטודיו מרבה ידיים. וכשמפעיל אותו
השחקן, עופרי ביטרמן בהדרכתו של שרון סילבר, הוא באמת מישהו לרוץ
אתו תמיד.
שלומי טפיארו, מוטקה,
מפגין משחק בדיאפזון רחב: הוא נרדף, נואש, אלים, קצר רוח. בו זמנית יש בו רעבתנות
מינית רגישה ומפתה, גבר טבעי של נשים, כשהבסיס הקדמון להיותו כזה, חסר התמיד שמקנן
בו, הוא תלישתו מפטמת אמו כשהיה בן שבוע והזיכרון שנצרב ממנה בעצמותיו. ספק
ההיזכרות בה מדמיע במשחקו. האישה הראשונה שהוא מתאהב בה, מרי, שרי שימחוב,
מרהיבה בביצועים האתלטיים שלה, בהדרכתה של נטע פולק. היא אמינה במעברים
הנפשיים שלה כזונה נואשת-נרכשת, זונה אוהבת וזונה פרגמטית. היא נאחזת נואשות בהצעת
הבריחה שלה, לפיה בארץ אחרת, בחיים אחרים, לא יזהו את מקצועם הקודם. אגם רוטברג,
חנה, בת שותפו שהתאהב בה, מפגינה עדינות, עיקשות, תמימות וגם סכלות המביאה לאובדנו
של אהובה. היא גם נושמת ומפרשת בשקט טוב אחד משיריו של לאונרד כהן.
מלך הכלבים צילום רדי רובינשטיין
יובל ינאי משכנע
כבריון מוחצן, שדכן גמיש-מפוחד ופרשן קורע באחד משיריו של כהן. טובים בתפקידיהם הם
טל דנינו, הסרסור, האציל הפולני, גיל וסרמן, האב של מוטקה וחנה
ומנהיג הקרקס, שירלי לב וורטהיימר כתאומה סיאמית, מוכרת בגדים חנפה, אנה
צוקרמן תאומה סיאמית, מוכרת בגדים חנפה שנייה והזונה שרה, והדר שחף
האימא של מוטקה, גם מכשפה בקרקס ועוד. צוות הומוגני קשוב, קצבי.
החומר העסיסי של שלום אש, אטרקציוני אז, שנכתב ביד אמן הציף אותו חברתית ופיננסית. בעיקר הוא פער צוהר
לחיים יהודיים ממין אחר. ניתן להעריך
שחומרים נוספים שלו יועלו מן הגנזך, בתקווה שיטופלו באותה יצירתיות כפי שטופלה
ההצגה הזו.
הצג אתר רגיל
