המלצות היום
לאן? מה לראות? מה לקנות? מה לבחור?
תרבות ואמנות
איסמעיליה תיאטרון הקאמרי
![]()
קשרי חברות משולשת מהצבא, מהסוג של "באש ובמים", מטופחים בתחילה ומתוחזקים הדוקים במתכונת הרעות הישראלית שחונכנו לה. בנקוף השנים מתבהרת לשלושה, הפוסעים לכיוונים שונים, המלאכותיות, הרדידות והערבות ההדדית הדלילה של חברותם - מצע נוח להיווצרות קנאה ובגידה.
אין ולו אחד באולם שלא בחן את המונולוגים והדיאלוגים המלוטשים-מחודדים,
מצחיקים ומרירים במחזה, "איסמעיליה", שהמחיז וביים, הלל מיטלפונקט, בהשוותו
אותם לחברויות שלו. כל אחד מאתנו עושה ספירת מלאי לגבי חברויות איכותיות יותר או
פחות, שאנו מקיימים או מדללים במשך חיינו.
כבר בילדותנו הושתלה בנו ערכה מכילה ערכי חברות, שגובשה היטב עוד לפני
קום המדינה ומאחוריה נצבות עובדות היסטוריות כמו היותנו מיעוט תמידי, שחיטות,
פוגרומים, שואה, שובנו אל ארץ עוינת, התקיימותנו והתרחבותנו בה, קרבות בה, אחת
לתקופה. זו ערכת רעות שאנחנו אוהבים להתנאות בה. מרגישים ייחודיים אתה, מורמים
מהעולם מבחינת התחייבויותינו המוסריות לחברינו.
אלון דהן מיכה סלקטר - "איסמעיליה". צילום: ז'ראר אלון
להזכיר: זה תחילת היישוב והחברה הקיבוצית של "חומה ומגדל" שטבעו
בנו את ערכי היסוד הללו. אפילו אם התפוגגו בהזדקנות המדינה ושינוי המשטר הכלכלי
שלה - הם עוברים הטרייה חוזרת ונשנית בצבא, כור ההיתוך שהיה פעם של כולנו. יש בקוד
הזה הצלה של חיי חברינו במלחמה בכל מחיר, נאמנות להם כל החיים, אמפטיה, עזרה הדדית
גורפת.
מיטלפונקט, ב"איסמעיליה", שהוצגה לראשונה בבית ליסין ב –
2002, מציג שלושה גברים באמצע החיים, כבר עם סיכום חיים חלקי, שחברותם הותכה לתמיד
בקרבות מלחמת יום הכיפורים. כך הם חשבו אז. במלחמה ההיא, אחד מהם הציל את חיי חברו
התצפיתן, כך נקבע באתוס הפרטי של שלושתם, עד שפורש אחרת בידי הניצול. במלחמה ההיא,
הם אכלו חביתות מפוחמות שהכין למענם קורץ המסורבל, שגם איתר למענם תחנות עם מוזיקה
שהעיפה אותם למציאות אחרת. כבר אז, לא יוצלח, הוא בחן את שני חבריו בעין מקנאה, לנוכח
הישגיהם ההתחלתיים לעומת שלו.
עמוס תמם "איסמעיליה". צילום: ז'ראר אלון
עשרים וחמש שנים אחרי, בודק מיטלפונקט את איכות החברות של השלושה,
האחד, מיקי, גניקולוג שהתעשר מהפריות, השני, קורץ, שמתקיים מפרנסות מזדמנות ביניהן
שפוץ הווילה של חברו הרופא, השלישי, עמי, עיתונאי סקופר בעבר, שמעמדו נחלש עם התקדמות
צעירי העיתון. קורה לחברותם מה שקורה לרוב החברויות ההן שתחת לחץ המלחמה הן נצרבות
בבשר החי, אבל משתנות, מתרוקנות, נפרמות, אינן שורדות את מבחן הזמן.
אין להן סיכוי התחלתי לשרוד אותו. זו חברות שחוברה לה יחדיו בתנאי
הישרדות. זה חיבור של אנשים מבית גידול אחר, בעלי מנות משכל שונות, שניחנו
בכישרונות שונים, בשאפתנות שונה ובעיקר: בהתקדמות כלכלית אחרת. וכשאחד מהם מצליח
ועשיר, הוא גורר קינאה עזה בו. כך קורה שקורץ לופת את חברו הרופא בשיפוץ גרוע של
ביתו, תחת סחיטה סמויה עקב פגישה בו במלון. בסגירת חשבונות ישנים, הוא בולש אחרי תקינות
עסקיו הרפואיים להטיח בו עוולות שנעשו לו בעבר. הפגישה הופכת לביזארית עת חבר שלישי,
עמי, העובר טיפול פסיכולוגי, מציע לרופא להתחבר לניסוי שיתקן את נישואיו השניים של
עמי. הווידוי בז'רגון פסיכולוגי וההתרסקות הרגשית שלו, מרתיעים את הרופא, מיקי.
וכשהטחות ניתכות בלי פילטרים בפה, עמוסות מרירות וחשבונאות – מתברר חוסר הסיכוי
להמשך. שנים הם פוסעים במשעולי חיים שונים. חמיצות, התפכחות, ריקנות, תום החברות.
מיכה סלקטר - "איסמעיליה" צילום: ז'ראר אלון
מיטלפונקט לוכד את המנטליות הישראלית לכל דקויותיה. את האז לעומת
העכשיו. את המטריאליזם המוחצן, את ההתנאות בכסף ואת היעדרו שמשגע את הלא מתברגים
בשיטה. את הנוסטלגיה של המסטינג שרק אחד, לא מוצלח בחבורה, עורג אליה.
השלושה, מצוינים. עמוס תמם, המצליחן, החכם, מצויד בסט הולם: וילה
באזור בורגני, לבוש עדכני יוקרתי, מכון כושר, גוף מעובד, אישה בצד. רמאויות מוצפנות
תחת חזות בוטחת, שפת גוף אדנותית. מיכה סלקטר, בביצוע רגיש של מטופל ממוכר
לפסיכולוג. מפיק מעצמו בכי טיפולי, במימיקה קטנה משכנעת, מציג מטוטלת רגשית
קיצונית. אלון דהן, הטפיל. כולם ידעו שהוא כזה כבר אז. גם הוא. ועדיין תמיד
מנסה לרווח לעצמו מקום סימטרי בין שני חבריו. מקנא, שאין בו מה שיש בהם. מעצב
בכישרון דמות דוחה וכל כך אנושית.
מיטלפונקט בנה מחזה מדרבן ספירת מלאי. מתגלים באמצעותו חברי אמת
מועטים, לא בהכרח מהצבא. אלה שפרשו מאיתנו ופרשנו מהם, "כי פסקו להתאים
לנו". אלה שאנו נשרכים איתם מכוח האינרציה, "כי לא נעים לנו". כאלה
שמשעממים אותנו. כאלה שמפטפטים את עצמם לדעת. הרכלנים הרעילים, המזיקנים הממשיים. כל השלושה
מאגדים בחברותם הנשרכת כל אחד מהמרכיבים הללו.
זו הצגה שחושפת בהומור שנון ובראליזם אכזרי את טיבה הרעוע של החברות הנשרכת
ההיא, גם זו מתקופת הצבא.
הצג אתר רגיל
