לאן? מה לראות? מה לקנות? מה לבחור?
דמעות, הרבה רגש וסיפורים אישיים כואבים נחשפו בקונצרט האיכותי של מוזתיקה, כולו בסימן תרומה הדדית: מוזיקאים צעירים ומצטיינים מנגנים בפני קהל שקוף, שלא היה זוכה לשמוע נגינה כזו בחייו. והקהל השקוף הזה מעניק להם סיפוק עליון ובעיקר מיומנות הופעות, הבונה אותם כמוזיקאים.
רבים בקהל דמעו בקונצרט הגאלה של מוזתיקה, שנערך באולם צוקר החדש
בתל-אביב וסיכם פסטיבל בינלאומי רביעי למוזיקה קלאסית בקהילה. עלתה וסיפרה לקהל
אישה שבנה הוא על סקלת האוטיזם, שהמוזיקה הזו היא סוג של ריפוי בעבורו, של מנוח לו.
סופר שם על אסירים בכלא רמלה, שהאזינו לאנסמבל מוזתיקה, התרגשו רבות ואמרו
ש"הקונצרט הכניס אותם לחופש גדול בזמן קצר. ובתוך נגינתם לא הרגישו כמו
אסירים". צוטט נוירולוג, אחראי על מחלקת דמנציה ואלצהיימר במרכז הרפואי שהם
בפרדס חנה שאמר: "עוד לא נמצאה התרופה למטופלים שלי, להגיב כמו שהגיבו
בקונצרט של מוזתיקה".
כי זאת לדעת: האנסמבלים הקאמריים המתחלפים בפסטיבל מוזתיקה כל שנה, ומאגדים
תקופתית מוזיקאים מצטיינים מכל העולם - מופיעים במוסדות פסיכיאטרים, בבתי כלא,
במעונות לנשים מוכות, בבתי ספר ללקויי למידה, באגפים סיעודיים של תשושי נפש. רק
בסוף סיבוב שנתי כזה של כעשרה קונצרטים למוסדות שונים, הם מגיעים לאולמות המיוחסים
לדרבן תורמים שאוהבים מוזיקה וקולטים את הריגוש ביוזמה החכמה הזו.
היוזם שלה הוא הוויולן אברי לוויתן, שייסד את עמותת מוזתיקה
בשנת 2012 בספרד שם הוא מלמד ומשם הוא
מגיח להופעות בעולם כוויולן של אנסמבלים קאמריים בעולם. הוא בנה שיטה שמתפרשת ומיושמת
בפעילות מוזיקאלית בינלאומית, ומתגברת איכויות נגינה של נגנים בכך שיופיעו מה
שיותר בכל מוסד אפשרי ובחינם.
האסוציאציה הראשונה לבורים בעניין היא, שמאחר שהם מופיעים בפני אנשים
שקופים שאינם מגיעים לאולמות קונצרטים מכובדים עם קהל נוצץ - אפשר לחפף. בדיוק
ההפך. מדובר בקונצרטים הכי לא מחופפים, הכי מקצועיים, כי המגמה היא להכשיר אותם
לריבוי הופעות שבהן הם ממצים מקסימום כישרונות מוזיקאליים. כי עד לאותה יוזמה
המוזיקאים המצטיינים הללו מופיעים, בדרך כלל, בקונצרטיים פנימיים או כיתתיים וכשהם
מופיעים לבסוף בפני קהל, רבים מהם חשים מתח, איבון, מלאכותיות, שעשויים לחסום את
הביצוע הריגשי, העמוק. בנגינתם בכל מוסד אפשרי, הם מתלטשים, מתבהקים, סוחטים מעצמם
עוצמות רגש שלא ידעו שיש להם כאלה ומייצרים חוויה מוזיקאלית לאנשים השקופים ובעיקר
לעצמם. ויש עוד בונוס: מורגלי הופעות עם קילומטרג' מרשים ולא חשוב איפה, הם מיומני
הופעות בכל אולם קונצרטים אפשרי, בכל מקום בעולם.
וזה, בדיוק, מה שקרה באולם
צוקר, בקונצרט המסיים שנתית את מיפעלות עמותת מוזתיקה: בתחילה ניגן הכנר, עדי
קוטלר את הקורנט מתוך הפרטיטה הראשונה לכינור של באך, נגינה עזה ופנימית.
אחריו הופיעו הכנריות יונסאי לי מקוריאה הדרומית ונועה שריד עם
הוויולן אברי לוויתן בטרצטו לשני כינורות וויולה של המלחין, אנטון דבוז'אק, בפרקים
3 ו-4. איזה תואם, איזו דקדקנות בפרשנות המוזיקאלית, איזו משיכת קשת עזה יש
לקוריאנית. ולא לשכוח שמדובר במספר חזרות לא היסטרי אבל אינטנסיבי להתלכדות
האנסמבל.
ולהפגנת ווירטואוזית טכנית הושמעה הקמפאנלה של פגניני עם הוויאולן
הנורבגי אייוינד הולצמרק רינגשטאד שצלח את כל מהמורות הטכניות כשהוא מעניק
לצליל הוויולה שלו עומק שירי בתואם מושלם עם מלוויו באנסמבל: הוויאולן, אברי
לוויתן, הכנרים: רועי שילוח הנהדר, יונסאי לי, אדי קוטלר, נועה שריד
והצ'לנים צבי פלסר מהארץ וסוזנה שאמבלן מפולין.
הנשים לצד אורית נאור: מימין - שלומית דה פריס, מנכ״לית הקרן המשפחתית ע״ש תד אריסון
משמאל - רחל גוטסמן. קרדיט: אילן ספירא
ביצירה האחרונה שניגנו,
שמיניה לכלי קשת במי במול מז'ור אופ. 20 של פליקס מנדלסון, נשלף מנגינתם תואם
מושלם בין השמונה, דקויות מובנות של דינמיקה מוזיקאלית, מפייאניסימו דקיק- רוחש עד
לפורטיסימו רועם בבקרה מרוסנת. בדיאפזון בין קצוות הדינמיקה, הביעו הקשתים את כל
גווני הגוונים המוזיקאליים בכל פראזה, בכל אקורד, בכל פסאג' בכל פיצ'יקטו. מרגש. חוויית
האזנה.
עכשיו יש לעקוב אחרי הקמתה של
רביעייה קאמרית חדשה, על זו הקבועה, שחבריה כולם ותמיד סטודנטים מצטיינים בלימודי
התואר הראשון שלהם במוזיקה. גם הרביעייה הזו תקבל הדרכה צמודה הכי מקצועית של
מוזיקאים מהארץ ומחו"ל. והכי מרגש יהיה להאזין לקונצרטים שלהם שיתקיימו גם
לנו, לא רק למען אנשים השקופים.