המלצות היום
לאן? מה לראות? מה לקנות? מה לבחור?
תרבות ואמנות
קונצרט מס' 3 הסימפונית הישראלית של ראשון לציון
![]()
ארבעה פסנתרים, ארבעה פסנתרנים, מפל של צלילים בוהקים, עיבודים של יצירות ידועות, הטרייה של יצירה שכמעט נשכחה, עם התזמורת הסימפונית של ראשון לציון. לזה קוראים "תעלולים בשמונה ידיים". אחראי לו: אנסמבל מולטיפיאנו.
כשנצבים בקדמת הבמה ארבעה פסנתרים - תצוגה של מאסה אפקטיבית - ופורטים
עליהם ארבעה פסנתרנים, אנסמבל מולטיפיאנו הישראלי, בהם המנהל המוזיקלי שלהם, תומר
לב, ברניקה גליקסמן, אלמוג סגל ונמרוד מאירי הפטל - ברור
שכל היצירות מקבלות טוויסט של תזמור ומתפוצצות מעושר הרמוני. לא תמיד הן הדוקות
להלחנת המקור, אבל התוצאה מפתיעה, עשירה ובעיקר קלה מאוד לעיכול הקהל.
זה קרה ביצירתו של יוהן סבסטיאן באך, קונצרט לארבעה כלי מקלדת בלה
מינור 1065 ברי"ב. במקור היה בכלל קונצרט לארבעה כינורות של אנטוניו
ויוואלדי, מאופיין באקורדים נהדרים מלאי מתח מוזיקאלי נפתר, המאפיינים את המלחין.
כשעובד בידי באך לכלי מקלדת, הועשרו אותן הרמוניות בגלל טיבם של הכלים המקישים, וכשעובד
ותוזמר לנגינת ארבעה פסנתרנים, חווינו מפלי צלילים העוברים מפסנתרן לפסנתרן
מתאחדים בידי שניים ובידי ארבעה כשברקע התזמורת. חגיגה. באך למתחילים. כי בכל הפז
הגדול הזה, נעלמה התרכיזיות הצנומה, הגאונית של באך.
ליצירה השנייה, "פנטזיה
ברליאנטית ווריאציות" לשני פסנתרים ולתזמורת, שחיברו שניים: פליקס מנדלסון
והמורה שלו לפסנתר, איגנץ מושלס - יש ממש סיפור טוב. מושלס הוא שפתח למנדלסון פתח להופעות בלונדון ושם התביית היטב. ב -1829
השתעשעו השניים בקונצרט לשני פסנתרים מאולתר בתכלית שחיברו ביחד. היו בערך תווים,
אלתורים, קדנצות של שני פסנתרנים מלהטטים והעניין נתפס כנשכח. ארבע שנים אחרי, התבקשו
השניים לנגן במופע צדקה בלונדון בקונצרט של דואו פסנתרים. השניים בנו במשותף את
הקונצרט כך שמנדלסון כתב את המבוא ואת הפינאלה ושתי ווריאציות ומושלס כתב שתי הווריאציות
האחרונות, כשהם משחזרים את הקונצרט הקודם שלהם ומוסיפים יכולות טכניות בוהקות.
עם מות מנדלסון, הקונצרט לא הושמע. גם מאמציו של מושלס להחיות את
היצירה, לא הועילו. התווים נעלמו. רק בשנת 2009 התגלה כתב היד המקורי של היצירה
בסנט פטרסבורג בארכיון של הפסנתרן היהודי אנטון רובינשטיין. המוזיקולוג דניל פטרוב
שיחזר, טייב את הפרטיטורה והיא נועדה להפגנת יכולות של הסטודנטים למוזיקה
בקונסרבטוריון צ'ייקובסקי במוסקבה. רק בשנת 2016 הושמעה היצירה בארץ עם מולטיפיאנו
בחיפה.
גם הביצוע המלוטש של השניים, תומר לב, ובפרט זה הרגיש עם הפיאנו הרך
של ברניקה גליקסמן, אינו מעניק לפנטזיה עומק. הווריאציות מבוצעות ברהיטות מרשימה.
ההרמוניה בין הפסנתרנים מהודקת, יש הפגנת יכולות, שאינן מכסות על הרדידות הנחמדה
של היצירה.
דווקא עיבוד תזמורתי לארבעה שירים, "ארץ ארבע השפות", של
המלחין, אריה לבנון, כולם יתדות מוזיקאליים בהתפתחות הפזמונים בארצנו, היו
גורפים באיכותם. זה השיר "עם שחר" מבוסס על נעימה תימנית, שיר שני,
"על הדרך עץ עומד" שתבניתו בלדה אירופית והוא הולחן ככל הנראה ביד מלחין
יהודי בשם פיליפ לסקובסקי. שיר לדינו מקסים, "הנערה המסכנה" , והאחרון -
"דפקה רפיח" של עמנואל זמיר, בהשראת לחן בדואי, בהלחנה דינמית קצבית
יפהפייה. "ארץ ארבע השפות" אף הוקלטה בניצוחו של דמיטרי יבלובסקי
עם התזמורת הפילהרמונית המלכותית בלונדון.
מולטיפיאנו
עיבודי השירים נוגנו בשמונה ידיים וזה גימיק. ונכון, אפשר היה לתזמר
את השירים לארבע ידיים ולהטביע בהם אותו עושר הרמוני, אבל שמונה ידיים זה אימון,
תיאום, להטוט וזה מהנה קהל.
בעוד כל חלקו הראשון של הקונצרט אופיין בניצוח מלווה, קשוב וצנוע
לארבעה הפסנתרים, הפגין יבלובסקי את יכולותיו כמנצח בחלק השני. הפתיח היה השיר "למדבר"
של סשה ארגוב בעיבוד דרמטי של דורון טויסטר. בהמשך הופנו אנרגיות גדולות של
ניצוח לשתי יצירות של ריכארד שטראוס: דון ז'ואן פואמה סימפונית אופ. 20 ותעלוליו העליזים של טיל אוילנשפיגל, אופ. 26.
בלטו בשתיהן הנשפנים בביצוע בוהק. ביניהם הטובה, הטרומבונים, הקרנות, החצוצרות, הפאגוטים,
הפלוטים, תופים, כל מה שמייצר מוזיקה תרועתית-מגלומנית ביצירותיו של שטראוס. בלט
לחן ההומור באוילנשפיגל בהכוונתו של יבלובסקי והביצוע המתוח-רגשי עד קצה של כלי
הקשת.
קונצרט לא שיגרתי, בעיבודים מקרבי באך למתחילים, בהצדעה מוזיקאלית
מרשימה לפזמונים שליוו אותנו פעם, ובהפגנת כוחניות מדודה של מנצח ותזמורת קשובה
ביצירות של שטראוס.
הצג אתר רגיל
