המלצות היום
לאן? מה לראות? מה לקנות? מה לבחור?
תרבות ואמנות
שייקספיר מאוהב - הבימה
![]()
המחזה ממחיש חיי להקות תיאטרון באנגליה במאה ה – 16 על כל תחלואיהן אז, המחסור בכסף, העודף באגו, הדרת נשים מתפקידים, בעלות של תיאטראות על מחזות, והליבה: ייסורי הכתיבה של שייקספיר הצעיר, מרוקן מרעיונות, בלי שפיעת כתיבה. התאהבותו היא השראתו לכתיבת מחזהו, "רומיאו ויוליה", כשמעמדים מהמחזה מקבילים לחייו כמאוהב. הפעם בלי התאבדויות, אבל עם צער יחסי בגלל סוף מעשי של מלכה חכמה.
ב-1998 זכה הסרט, "שייקספיר מאוהב" בשבעה פרסי אוסקר ופרסים
רבים נוספים, בעיקר בזכות שני תסריטאים מוכשרים, מארק נורמן ותום
סטופארד. תסריטם הקומי, שנון ומושחז, משרטט ויליאם שייקספיר צעיר, בלי
אמצעים כספיים, נטול מוזה, מתייסר בחוסר יכולת לכתוב.
כשהוא מתחיל במיונים למחזה שהוא כותב "בחתיכות" בשם
"רומיאו ואתל בת הפירט", מופיע נער, תומס קנט, המפליא לשחק את רומיאו. ברדפו
אחריו הוא מגלה שזו היא, ויולה דה לספס, בת אצילים, תאוות משחק, שמודרת כמו שאר
בנות דורה ממשחק על הבמה. לפיכך היא משחקת בחשאי בתחפושת של נער. הצעירה גם
משוריינת לעסקת חתונה עם אציל, לורד ווסקס, במסגרתה יקנה לאשתו תואר אצולה וגם
ימלא את קופתו המדולדלת מנדוניית אביה. הנערה ממשיכה לשחק ולאהוב בחשאי את
שייקספיר. היא גם זו המשחקת את יוליה עת איבד את קולו השחקן שאמור היה לשחק אותה.
וכדרכה הפרגמטית, החכמה, שולחת אותה המלכה עם הלורד אל חיים אחרים, במטעי הטבק של
וירג'יניה מבלי להפר את סידורי החתונה
וההדרה של משחק נשים בתיאטרון וגם באומדה בציניות את קוצר החיים של אהבת השניים, עם
התרגלותם היומיומית לה.
הקסם בתסריט של השניים שהומחז בידי לי הול, הוא בדיאלוג,
ברומנטיות, בתיאור פלסטי של חיי אנשי התיאטרון, ההרכב האנושי שלהם, בעיותיהם
הכלכליות כאז, כהיום, הצנזורות שהוטלו עליהם בידי שר טקסים, נשפים ומופעים, המלחמות
הניטשות בין להקות תיאטרון על שייקספיר שיוציאן מהבוץ הכלכלי, שיבוץ דמויות
היסטוריות כמו המחזאים כריסטופר מרלו וג'ון וובסטר עם המלכה אליזבט, שיבוץ משפטים
ממחזות אחרים שלו, המלט, אותלו, הלילה ה - 12 ובעיקר הקבלת סצנות מ"רומיאו
ויוליה" לשייקספיר שמאוהב: יחסי האומנת המגוננת ובת האצילים, טקסט המרפסת של
רומיאו ויוליה המקביל לזה של שייקספיר וויולה, קרבות הסיף בין שתי להקות תיאטרון
בהשראת קרבות הסיף בין בית בית קפולט לבית מונטגיו.
שייקספיר מאוהב
בימוי המחזה בתרגומו העשיר של דורי פרנס, לפי הגרסה התיאטרונית
של לי הול הבריטי, היא משימה גרנדיוזית שהאציל תיאטרון "הבימה" על
הבמאי, משה קפטן באשר מדובר בבימוי מורכב עם משתתפים רבים. בנוסף, המחזה
אוכף גם על קהל משכיל, שרובו לא עשה עבודה סמינריונית על מחזות שייקספיר, להבין
איזה משפט ממזרי נאמר במחזה, מאיזה מחזה הוא נתלש ובאיזה הקשר הומוריסטי- ממזרי,
נשלף. לא פשוט. זהו שדרוג רפרטואר שנאכף על חלק לא מבוטל מהצופים.
קפטן ביים בתנופה, בנה מעמדים מפתיעים של כניסות שחקנים, השתמש ביעילות
בקונסטרוקציה מעץ כבירה ומסתובבת בעיצוב ערן עצמון, שהיא תיאטרון בריטי,
מעון אצולה וגם סדנת עבודה. את ליבתה, גרם מדרגות וסולמות, ריכז לתנועה אינטנסיבית
של שחקנים. את סגנון התנועה תרגל עם השחקנים שרון גל, שיצר כוריאוגרפיה
מעניינת על ריקוד אצילים ממושמע בארמון, בביצוע ישראלי. קרבות הבמה והסיף סוגננו
בידי ברק גונן. התלבושות, בהשראה חופשית לתקופה, עוצבו בידי ילנה קלריך.
התאורה, פעמים קדורנית לאור עששיות ופעמים מסמאת עוצבה בידי קרן גרנק. אביב
קורן, הלחין מוזיקה עכשווית, מלודית, רעננה, עם התזות טונאליות של אז.
מיכאל אלוני ודניאל גל, שייקספיר הצעיר ואהובתו, ויולה, הפגינו טריות נעורים ואמינות. גילה
אלמגור, המלכה אליזבט, שפעה במשחקה חוכמה, הומור וסרקזם, בפרט בסצנה הראשונה
שלה. כוחני ואמין בביצועו היה אמנון וולף כלורד ווסקס. לרוי מילר כנד
אלן ומרקוציו, יש נוכחות בימתית נהדרת. טובים היו אקי אבני, המחזאי
כריסטופר מרלו, עמי סמולרצ'יק ופיני קידרון, בעל החוב שמתאווה להיות
שחקן. האומנת, בפרשנות של רותי לנדאו היא כמעט פמיניסטית. מיכאל כורש, אמין
כצנזור טיפש. וטובים הם רותם קינן השחקן האנגלי ברבג', עמוס בוארון ושמוליק
כהן, אביה של ויולה. ויש עוד רבים, מסורים לדמויותיהם, מוכשרים, שתקצר היריעה
מלפרט את שמם.
שייקספיר מאוהב
הקאסט הענק הזה שיחק בכל מאודו, אבל לא היה לרגע בריטי. אז יאמרו, למה
בריטים? אנחנו תיאטרון ישראלי. למה להביא אנגליות לקהל? אז זהו, שאין לנו את
הדקות, את האלגנטיות האגבית, הנינוחות המרוחקת הצבורה בשחקנים האנגליים מאות בשנים.
אבל יש לנו להט. והיה לנו מחזה חכם, ארוך מידיי, עשוי היטב.
הצג אתר רגיל
