המלצות היום
לאן? מה לראות? מה לקנות? מה לבחור?
תרבות ואמנות
Go מופע מחול של גלית ליס
![]()
הן ממושמעות, מתפתלות קלות, מניעות עצמן בהבנה ומניעות מחול – כולו על טהרת נשים עם קילומטרז' מרשים של שנים וניסיון חיים.
הכוריאוגרפית, גלית ליס, קנתה לעצמה
מעמד בנישה זנוחה ומתגמלת מכל זווית: היא מטפחת תנועתיות אצל נשים מבוגרות. זו
תנועתיות עם בונוס: גאווה בגופן ככל שהן מפיקות ממנו יותר תנועה, יותר קלות, יותר
היענות להבנת מגבלותיו. זו הרחבת התנועתיות שלהן בלי להזיק לו מתוך הבנה מתפתחת
לצרכיו. וזו גאווה באישיות המשתנה הנרכשת שלהן עקב פיתוח גופן.
ומשהן ביחד, כבר תקופה, יש גם מונולוגים
ישירים שלהן תוך כדי אימונים על הצרות הגופניות והנפשיות שפוקדות אותן. כך נוצר סוג
של גיבושון אצל לקוחות הסטודיו שלה, שמתחילות לבטוח בגוף שלהן. ובגלל אימונים
תכופים, מרגישות אותו "נכון", מנסות לזקוף גב ולכוונן ולהשריש בו תנועות
נכונות שהן מפיקות מעצמן. מי יותר ומי פחות. מדובר בנשים בגילאי 60-82.
Go מופע מחול של גלית ליס
הן החומר האנושי למופע המחול שלה, go, שבה להוכיח שגם הן יכולות ועליהן להיות
גאות בגופן. שמונה-עשרה נשים מבוגרות, הגדולה בהן בת שמונים ושתיים, מחוללות
באיטיות סביב נושא לא ברור שיש בו טייסי קרב (הן מלבישות עצמן באיטיות בבגדי
טייסים) בלרינות וגוף נשי זקן. דומה שיש מלחמה וצפירות שאינן נענות בפיזיות גדולה
וטבעית לשמען, מחמת גילן. את הפילוסופיה מאחורי הכוריאוגרפיה לא הבנתי. אבל הבנתי
את מהות התנועה שהועדה להן. איטית. זהירה. שקולה. קלות שהשיגו כמה מהן תוך אימונים
חוזרים ונשנים, לא כולן. פיתולים איטיים שכמה מהן ביצעו היטב, לא כולן. דואטים יפים
מפגיני כוח ושיווי משקל, שביצעו כמה מהן.
מאחורי כל התנועתיות הזהירה, האיטית, חלקה
הגדול בכריעה ושכיבה כשכמה מהן מפגינות שיווי משקל ויכולת שרירית - הוצב מניפסט:
אנחנו כאן. יש לנו נוכחות גדולה, גם בגילנו. ואנחנו מתכוונות לחיות היטב עם יכולת
גופנית שתשדרג את כל חיינו. נוסף למופע גם טקסט של כמה מהן, מיותר לטעמי, בו הן
מספרות בכנות על ההתנהלות המסורבלת בגיל הזה. לא שיש לי התנגדות לכנות, אבל האם
שמעתם פעם רקדן, שחקן, או זמר זקן מונה מאפיינים פיזיים לאזכור גילו ומגבלותיו? זו
הצטדקות מיותרת.
צלם: אלי פסי
הקהל המוזמן באולם הגדול של "סוזן
דלל", אכן אהד את המסר שלהן. על הנייר הוא כמובן נתפס נפלא. אבל נראה את הס
מפיקה הופעה כזו לקהל הרחב על בסיס עסקי. האם תהיה לקהל, במנעד רחב, ובעיקר לצעירים,
סבלנות להתבונן בתנועות האיטיות האלה על כל ההפסקות בהן, על הדממה המתרחשת ביניהן?
בטוח שלא. כך שהמופע הזה, סוג של הצדעה לנשים שעבדו קשה ובמסירות לייצר תנועה
תואמת, עשו זאת גם למען האדרת האגו שלהן ושל הכוריאוגרפית. כי לא מדובר בלהקה
מקצועית אלא בהעצמה נשית. ומשכך, מוטב שיציגו את הישגי האדרתן בסטודיו עם קבוצות
מוזמנים. זה המקום הטבעי להן.
הצג אתר רגיל
