המלצות היום
לאן? מה לראות? מה לקנות? מה לבחור?
תרבות ואמנות
השקר תיאטרון בית ליסין
![]()
שני זוגות מתחברים לחברות נוחה. האינטימיות השגרתית ביניהם, מאפשרת נוחות גישה לבגידה. כשמישהי מהם מחרבת לכולם עינוג חבוי בדרישה לאמת, הארבעה יגנו על נישואיהם באמת אלטרנטיבית.
כייף קומדיות צרפתיות, בפרט אלו של פלוריאן זלר, מחזאי וסופר צעיר, עטור בפרסים יוקרתיים, מדהים
בפוריותו, מנפק קומדיות שנונות, שחרף קלילותן הן חומר גדול למחשבה. לרוב הוא שותל
את דמויותיו בתוך הבורגנות הצרפתית של גיל הביניים שכבר השיג משהו. כך שכבר חזותית
הן נראות במיטבן. זו בורגנות עכשווית, אסטטית, תמיד עם ניחוח של פטינה שמרנית,
ארוזה בדקור מודרני בבתים ישנים משובחים, מצביעה על יכולת פיננסית וטעם מעודכן של שוכניהם:
משכילים, בעלי מקצועות יצירתיים, תמיד מעורב שם יין טוב, וארוחה ביתית עם טאץ' קולינרי,
שיח וסיג מתוחכם, כפועל יוצא מקריירות דינמיות. פיתולי השקרים שלהם טבעיים, לפעמים
יצירתיים, אם כי לרוב צמודים לשקרי הקלסיקה של הבגידה.
"השקר" צילום רדי רובינשטיין
עכשיו זה "השקר" של פלוריאן זלר, בתרגום חי ושוטף של דורי פרנס. מחזה עם
ניצוץ פילוסופי, נוסף להצלחות מוכחות של הקומדיות שלו שהוצגו בתיאטרון בית ליסין,
"האמת", "האבא", "שעה של שקט". שוב מתגוששים על
הבמה ארבעה בורגנים עדכניים, נאים, בוגדניים, שאחת מהם (ולא נחריב את כל הפיתול) נפגעת
במערך הבגידה הכללי ודורשת אמת מבן זוגה ומשם מתגלגלת מהומה קטנה. היא אוכפת עליו
משחק תובעני, מתיש, שכולו חפירה לחישוף אמת או שקר, עד ששני המושגים הללו נבללים
זה בזה אל כור היתוך פילוסופי: מהי אמת בכלל והאם היא מועילה ומשביחת חיים תמיד.
ומה הוא השקר, האם נועד לחמול, למנוע סבל, להאדיר את המשקר, להגן עליו, להכהות
פינות קשות בחיים או לייצר שקט תעשייתי להמשך חיים מרתקים רוויי שקר. המסקנה של
זלר היא פרקטית וצינית, כמו בחיים. שקר בלול באמת, עד שאין מבחינים איפה מתחילה
האמת וממשיך השקר ולהפך – הוא סידור שגור בחיים.
אולי במטרה להבין את פילוסופיית המוכרחות והנוכחות הקבועה של שקר במין
האנושי - בונה זלר סצנת חפירה אובססיבית לאמת, עשויה בווריאציות, בלופ אחרי לופ, מקיפה
זוויות. זהו הדיאלוג המוביל של מחצית הרביעייה, פול ואליס, עם מונולוג מהוקצע של
אליס. לא פשוט לצופה האטיוד המחזאי העיקש-מפותל הזה. זו מהמורה מחזאית מתקילה לבמאי.
ליאור אשכנזי, שחקן מצוין ובמאי ההצגה, צולח את המכשול הזה בניתוב למשחק
גדול דגשים תנועתיים, משולבים בהיגוי חצוב.
הסצנות מסתיימות בעמעום תאורה בוהקת לכחלחלה בידי דולב ציגל,
בשילוב כוריאוגרפיה פנטומימאית קצבית ומלאת חן של קים גורדון. את בגדי
הזוגות והתפאורה המינימליסטית, עדכנית המעמד, עיצבה אורנה סמורגונסקי. המוזיקה
הקליטה קצבית מולחנת בידי דניאל סלומון.
"השקר" צילום רדי רובינשטיין
עדי גילת, לורנס,
מפגינה פינוק נשי ואישה בפרופיל נמוך מכוון. בעלה, חי מאור, משכנע כעורך
נפוח, זחוח ואדנותי, גמיש עם שקרים נערמים מול אמת מתדלדלת. הטריגר לפריצת המהומה
של ליליאן ברטו, הוא עלבון נשי אישי, במסגרתו היא בודקת באובססיביות מיקומים
של אמת ושקר בזוגיות שלה עם בעלה. המונולוג שלה הוא שקר מוסכם בזכות האמת, מבוצע בדהירה
מרשימה. אבי קושניר, בתנועה גדולה על הבמה, בהיגוי מלוטש מודגש ובתזמון
המושלם רב ההבעות שלו, בונה בתחילה דמות כמו נאיבית, גמלונית, המחשבת באיטיות כדאיות
אמת מול שקר. סופו שהוא חושף את הממזר שבו ובולל את שני המושגים לכלל שקר יחסי
מוסכם, יסוד לעתיד הזוגי שלו.
הוא לא היחיד. כל הארבעה מחשבים מסלול מחדש, כולו שקרי. זו אמת אלטרנטיבית
- בניסוח החדש - למען תחזוקת חיי הנישואים, מניעת פיצול רכוש, עצירת זעזוע במעמד
החברתי, נוחות עתידית לבגידה מחודשת, אולי עם פרטנרים אחרים, בסיס לריגוש עתידי
מסוד גנוב. הם עושים את זה. אנו רק על תקן מציצנים בקומדיה המתוחכמת של זלר. איזה
כייף.
הצג אתר רגיל
