לאן? מה לראות? מה לקנות? מה לבחור?
מוסטונן, פרפורמר על, מומחה לגדול, לנישא, ייצר דרמה עם סימפוניית דנטה של ליסט, אבל הפוקוס בקונצרט היה תפילת אשכבה יהודית מרגשת - קומבינציה מוזיקלית של הלחנה עם חזנות בביצוע בוהק.
אנדרס מוסטונן: מנצח, כנר.
ישראל רנד: חזן,
מקהלת אלרהיין
מקהלת בת קול
אנדרס מוסטונן צילום: וייטוטאס פטריקס
הנה הוא שוב עולה לבמה. דקיק, קופצני, גמיש, עם התו המסחרי שלו: שיער
שיבה ארוך ומקליש, עיניים כחולות חריציות מרוכזות מבע, בגדים שחורים והקפדה תמידית
על נעילת נעלים שחור לבן.
אין מנוס מלהקדיש מילים לתופעה האסטונית הזו, אנדרס מוסטונן,
מנצח, כנר, יזם מוזיקלי רב תחומי, אשף המינוף והמנהל של "מוסטונן פסט טאלין
תל-אביב", פסטיבל שמתקיים זו השנה החמישית בארץ בהובלתו המוחלטת. כדי לקלוט
את האנרגיות הגלומות במוזיקאי הזה, די למנות עשרה קונצרטים מגוונים בפסטיבל במשך
שבועיים בכל רחבי הארץ, כולל ניצוחו על תזמורות שונות ומקהלות וקיום מופעי ג'ז. להזכיר:
יוזמתו המוזיקאלית החלה עת שימשה רעייתו כשגרירה כאן, ובנוחות הסיטואציה החל
המינוף ליישום שיתוף פעולה המוזיקלי בינינו לבין אסטוניה, הרמוני גם לציפיות
מדיניות של שני העמים זה מזה ולראשי הערים של תל-אביב וטאלין, כפי שברכו על המפעל
הזה בקונצרט הזה.
הסימפונית הישראלית ראשון לציון מקהלת אלרהיין צילום יח"צ
את התזכורת האסטונית המוזיקאלית הקדיש מוסטונן הפעם לא לאחד המלחינים
האסטוניים בני זמננו שהוא מתמיד לטפח את השמעתם כאן, אלא לאסטוני אחר, היינו אלר, ביצירתו
"שחר", פואמה סימפונית. אלר הוא מסוג המלחינים שמתחבב במידיות על הקהל
ולו בשל יכולתו לבאר את תהפוכות הטבע בצליל קונסוננטי. כך יכולנו לזוע עם הרוח,
המים והתגלות השחר בהארה מסתורית. וליותר מרגע נתפסה ההלחנה כמוזיקה נעימת רקע
לסרטים של פעם. וגם זה התקבל באהדה בביצוע הרגשי של מוסטונן.
את כישרון הכנר שבו הפגין מוסטונן בקונצ'רטו לכינור בלה מינור של באך
מס' 1041 ברי"ב. היה זה באך מעולם אחר. משיכת קשת רגשית מוחצנת, מגע צועני
שועט של קשת על מיתר, מין פרשנות אישית שספק אם באך היה מעודד אותה, כולל צליל
הפייאנו הרוטט דקיק בפרק השני.
הסימפונית הישראלית ראשון לציון . ישראל רנד צילום צביקה טישלר
בסימפוניית דנטה – בעקבות הקומדיה האלוהית, שהולחנה בידי פרנץ ליסט, באו
לכלל ביטוי מרבי האנרגיות הענקיות של מוסטונן. הוא היה באלמנט שלו: דרמה גדולה.
תזמורת רב כלית, מופע דומיננטי של קרנות חותכות אוויר, טובות, טרומבונים, מגוון
כלי הקשה ורוך נבלים. פורטיסימו, מהירות סוחפת, מדמת רוחות לוהבות בשאול ובתוכו
סיפור אהבה טבול בחטא, עונשו, והסוף הניתק של דנטה מהתופת אל שמימיות תכולה.
המעניין ביצירה הארוכה הזו הוא ההרמוניות הספק א-טונאליות, ממחישות הייסורים בשאול
לוהבת, שונות מתזמורו של ליסט ביצירות
אחרות שלו. וכשמופיעה, בפרק השלישי, המקהלה המשותפת של בת קול ומקהלת
אלרהיין ביציע, דומה שירדו מלאכים מן הרקיע להשלים הרמוניות ארציות.
מוקד הערב הוא תשלובת של הלחנה וביצוע מעולים של שניים: המלחין יוסף
ברדשווילי ביצירתו, "אשכבה לבן עמי" לחזן, למקהלה ולתזמורת, בביצוע
החזן, ישראל רנד. היצירה הזו הוזמנה בשנת 2015 על ידי התזמורת הקאמרית של
העיר פוטסדאם בגרמניה, בהתניה שהיצירה שתושמע אחריה יהיה הרקוויאם של מוצרט. מוזיקת
אשכבה משני קטבים.
הסימפונית הישראלית ראשון לציון. מקהלת בת קול צילום: ברי מורג
ברדנשווילי לא שינה את הסגנון החזני של רנד עם הטנור הקריסטלי שלו.
הוא גיבה אותו בכניסות רכות ומפתיעות של מקהלה מגובשת, חלקן קונסוננטיות, ולתזמורת
הועיד א-טונאליות קשיחה המתכתבת היטב עם סלסולי החזנות הייחודיים של רנד, האומרים טקסט
עתיק ומצמרר. זו לא רק הפקת הקול החדה, משוחררת שלו. סלסוליו מפגינים יכולת דקיקות
טונאלית מזרח תיכונית ממש, כזו המבדלת חצאי טונים לרבעי טונים וגם לשמיניות שלהם. יצירה
מרטיטה, שרוצים לשמוע מסוגה עוד.
לסיכום: היה זה קונצרט מגוון שמאגד בתוכו שמע לכול, עם ניצוץ
לחני-חזני בתוכו.