המלצות היום

לאן? מה לראות? מה לקנות? מה לבחור?

תפריטים

מבזקים

נושאים

שימושון

תרבות ואמנות

טרור - תיאטרון הקאמרי

דיון בבית משפט גרמני על זיכויו או אשמתו של טייס חיל האוויר הגרמני, ששילח טיל לעבר מטוס נוסעים ובו טרוריסטים בידיעה שיהרוג 164 נוסעים. בכך ימנע את התרסקותו המתוכננת באצטדיון והריגתם של עשרות אלפי אנשים.

הנראות המצמיתה של נגיחת מגדלי התאומים בניו יורק בידי טייסים טרוריסטים מאל-קאעידה ב – 2001, היפך וערער את מוסדות העולם המערבי. הסמל הפאלי הבוהק, הכלכלי הזה, שנוגח, נתפס יותר אפקטיבי מנזק כבד של חלק מהפנטגון, באותה התקפה טרוריסטית מרובעת. כי מגדלי התאומים סימלו נראות, מרהיבות ניגוח, תמונה מכוננת. זו, הרי, שאיפתו של כל טרוריסט: להפוך את הטרור למשהו מכונן, נראה, שיצמית ויצמיד את העולם לאידאולוגיה שלו.


טרור צילום שי לי עוזיאל


אין ספק שהטראומה שחוותה אז ארצות הברית, כוח ההרג וההרס שצולמו מכל זווית ובהתאם - שינוי תפיסת העולם ביחס לטרור שעדיין אינו מניב תוצאות ממשיות - היו זרז טבעי לעורך הדין הגרמני המצליח, פרדיננד פון שיראך, מחזאי וסופר, המבסס את סיפוריו על חומריו המשפטיים הנצברים - להשתית מחזה על דילמה שכולה מתקיימת בבית משפט בנוכחות חבר מושבעים - הקהל. מה על טייס קרב גרמני לעשות כשהוא מוזנק למטוס נוסעים של לופטהנזה ובו טרוריסטים המתכוונים לרסק אותו על אצטדיון ובו 70 אלף איש. האם עליו לעקוב אחריו פסיבית, לאחר שניסה להסיט את מסלולו מהאצטדיון ולא צלח, בידיעה שתתחולל התרסקות בדיוק כפי שמתכננים הטרוריסטים, או לצאת נגד פסיקה של בית המשפט, לפיה אסור ליטול חיים על מנת להציל חיים של אחרים, כשמטרתו היא להמעיט נזק: לשלח טיל לעבר מטוס הנוסעים ולהרוג את 164 נוסעיו ובכך למנוע את הריגתם של עשרות אלפים.


טרור צילום שי לי עוזיאל


הליטוש המשפטי של פון שיראך כעורך דין, יכולתו הסיפורית- מחזאית, תביעתו הנסתרת להקשבה מרוכזת לטיעונים בעד ונגד, הובילה אותו לפורמט כתיבה בה הקהל הוא חבר המושבעים, עם קלפי, פתקי הצבעה של זכאי או אשם. כך יצר גימיק והעצים את הקשבתם.
עוד עניין מוטמן עמד ביסוד המחזה הזה: האם להפר פקודה חוקית בעליל (לא ניכנס לפרשת אלאור עזריה, שהוא שונה), לא רק כדי לפחת נזקים, אלא כדי להציף דילמה מוסרית שכלתה אצל רוב העם הגרמני במלחמת העולם השנייה. זה עניין מציק. זו בערה אמתית. זה פצע שאסור שיצטלק. שיתפוגג עם השנים. עליו לקנן בעם הגרמני לתמיד. הפקודה, הפקודה הקדושה, האם לבצעה ללא עוררין, ללא שאלות נוקבות כפי שביצע אותה סבו של המחזאי, בלאדור פון שיראך, מראשי המשטר הנאצי בגרמניה, מנהיג הנוער ההיטלראי, ראש המחוז וינה לאחר האנשלוס לאוסטריה, שגרם לגירוש המוני של היהודים ממנה למחנות ההשמדה, הורשע במשפטי נירנברג ונכלא ל- 20 שנה.
את הדילמה הזו תרגמו עניינית אסתר ובתה, שרה פון שוורצה, שגם ביימה את המחזה באופן הכי ענייני, ובזה כוחן וכוחו של המחזה. איתמר לוריא עטף את מושב בית המשפט בתאורה מתעתעת קודרת, פעמים ממוקדת מלווה בעבודת ווידאו מדמת צורות, מלווה במוזיקה נשענת על טונאליות מזרח תיכונית מסולסלת של גדי סרי.


טרור צילום שי לי עוזיאל


אם הופיעו סנטימנטים במחזה הזה, הרי נגהו ונגעו במונולוג ענייני של התובעת, נשען על טקטיקה רגשית בביצוע מרוסן ובקול שקט-נוקב של עדי גילת. היא דיברה על קטיפת חיים, על פסיקת בית המשפט העליון לפיו אסור ליטול חיים על מנת להציל חיים, גם אם המספרים הלעומתיים הם אבסורדיים. היא העמידה בפני הטיס, לאריס קוך, את דילמת הדילמות: האם היה מיירט את המטוס אם היו ישובים בו אשתו ובנו. ומי מסוגל להשיב על שאלה פרובוקטיבית כזו הנוגעת בליבת הדילמה. רגע של רגש נוסף צף כשהעידה רותם כרמלי, שאיבדה את בעלה ביירוט המטוס ונותרה בידה רק נעל אחת שלו שנמצאה בשיירי חפצי הנוסעים, כל זאת בהובלה מדודה, נשית מאוד, של השופטת, עידית טפרסון.
בדיון הפלפולי הזה בלט במשחק נטול המניירות הסניגור של הטייס, ניר סעדון. שכנע מאוד השחקן, רובי מוסקוביץ, כסגן אלוף לאוטרבאך בחיל האוויר הגרמני, שהובך ונותר חסר מענה משאלה ששייכת לביצועם של אחרים: האם בחמישים ושתיים הדקות שנותרו עד ריסוק המטוס באצטדיון ניתן היה לפנות אותו על רוב יושביו ועל מי האחריות לפנותו. וזו אולי גם חולשתו של המחזה שלא נגע ממש בכל הספקטרום של הגופים המוניציפאליים והאחרים שגם הם אמורים לטפל בטרור, עצר ובודד את הטייס בבית המשפט. בכך גם הזכיר לנו את הפינג פונג שנעשה בארץ אחרי כל פשלה, כשהרשויות האחראיות לטיפול בה מגלגלות אחריות החוצה מהן.
טוב הוא הטייס, קוך, בביצוע אבישי מרידור, נווט בחיל האוויר בעברו, שעזר במונחים צבאיים למתרגמות פון שוורצה, ואיזן במשחק הולך וגדל, בין קור רוח, שכלתנות, פרגמטיזם, זעם ואולי גם שחצנות מוטמנת היטב ועדיין מבצבצת, במיטב טייסי ונווטי הקרב של חילות אוויר בכלל וגם שלנו בפרט.
זה היה דיון מפותל, רגשי כטקטיקה מצד התובעת, ישיר ושכלתני של התובע, כדי להנחית את המושבעים לצדם. לעיתים הפך הדיון למתיש, משול לאטיוד אינטלקטואלי, שבסיסו החבוי הוא הנשפט האמתי: זהו העם הגרמני, על שלא הפר פקודות חוקיות בעליל במלחמת העולם השנייה ולו כדי למזער את ההרס שעולל לארצו. כך הצליח פון שיראך לנער מחשבה אצל כולנו. לכל כיוון. גם כזה. ובזה חשיבותו הגדולה של המחזה.

הצג אתר רגיל

דפי הנגישות באתרי 022 נבנו בהתאם לתקן נגישות WCAG 2.0 - AA