המלצות היום
לאן? מה לראות? מה לקנות? מה לבחור?
תרבות ואמנות
שורת המקהלה - תיאטרון הקאמרי
![]()
סיפור אקטואלי לתמיד על רקדנים-זמרים-שחקנים, הנלחמים לצלוח אודישן כדי להופיע במיוזיקל בשורת רוקדים אחידה שלא תזכה אותם אפילו בשורה אישית. הפקה נוצצת, במה מתוחכמת, ביצוע אמין ומוזיקה נהדרת.
המחזמר, "שירת המקהלה" שעלה בברודווי ב – 1975 וזכה לחיי
מדף של 15 שנה עם 6.137 הצגות - הביא לעולם סוג אחר של מחזמר: חומרים מהחיים
האמתיים של מאחורי הקלעים. סיפוריהם של רקדנים אלמונים, ששבים ונלחמים באודישנים
כדי לזכות בריקוד קולקטיבי מדויק, שבמסגרתו רובם לא יתפרסמו לעולם, אבל מקננת בהם
תקווה שמשהו יזוז. שמישהו יבחין בניצוץ המיוחד שלהם. הם יחרפו את כל ישותם למען
תהליך חוזר ונשנה שאין שכר אמנותי וכספי ממשי לצדו, גם בגלל הרעב להופיע, ויהי מה.
לא להינתק מזרם החמצן שהבמה מספקת להם.
אחראי לאיסוף החומר הזה, מייקל בנט, במאי וכוריאוגרף, קיים
סדנאות שהובילו ליצירה הבימתית הייחודית הזו.
בארבעים ושלוש השנים שחלפו מאז, תוגברה האקטואליה של החומר באשר הועצמה
הלחימה ונעשתה אכזרית יותר, ולו אך בגלל היפלטותם של יותר שחקנים מיותר בתי ספר
למשחק, בעלי כישורים לשחק, לרקוד ולשיר.
שורת המקהלה - הקאמרי . צילום רונן אקרמן
מדובר בצבר הקלטות מהסדנה על תופעת "צוענים", אותם רקדנים שקופים,
נודדים מאודישן לאודישן, מהצגה להצגה, מבצעים כחיילים סצנות ריקודיות אחידות, נעדרות
אינדיווידואליות, שלא יציפו אותם לעבר קריירה. ההקלטות התגלו כחומר גלם עילי
למיוזיקל מזן ייחודי, כזה הנתפס היום כריאליטי. בנט פנה למחזאים ג'יימס קירקווד
וניקולאס דנטה, שהמחיזו את החומר למיוזיקל. הם צרפו את אדוארד בלבן
לחיבור השירים ואת המלחין מרווין פרדריק האמליש להלחנת מוזיקה בגוון ג'זי, עם טריקים צליליים
ייחודיים. עד כאן ההיסטוריה.
זהו מחזמר למתקדמים, כי מבחינה תכנית, הוא נטול מיקוד. עלילתו משובצת
במונולוגים ודיאלוגים משתרגים לשלשות ולרביעיות ולקבוצות – כולן על החיים של 16
רקדנים שצלחו אודישן. יש בו כוריאוגרף מסנן, סגן, ורקדנית-שחקנית מובטלת, קאסי,
שהייתה בת זוגו של הכוריאוגרף, שבאה לחפש עבודה בקורוס ליין ובלבד להיות על הבמה.
אין שטף מוזיקלי, אין תנועה מתמדת, אבל כשהמוזיקה מפציעה, היא נפלאה, תודות
לצליליות של האמליש עם גוון הג'ז בה ובעיבוד המוזיקלי הטוב של אמיר לקנר
שלנו. במרחק הזמן, חשיבות המונולוגים והדיאלוגים הוא בגוון הסוציאלי שלהם ששבו אז
את האמריקנים, ואילו היום, רק מי שבענייני במה, אכפת לו. השאר שווי נפש. חבל.
מיה דגן בשורת המקהלה - הקאמרי . צילום רונן אקרמן
עם נתוני הבסיס הללו התמודד המתרגם, אלי ביז'אווי, שמהל עגת
רחוב שלנו עם אנגלית לייצור הרמוניה צלילית בין תרגום עברי למוזיקה, כך גם בנאמבר
של המיוזיקל, one
, שהוחלף למילה
"לה", או השארת המילים האנגליות "לוק", "פרונט"
ו"שאסי", לפישוט נהיר.
המעמדים שביים צדי צרפתי, על פעימת המונולוגים הרגישים והארוכים
- הם משכנעים ומנומקים במסגרת תוכן הבסיס של המחזמר. מרהיב הפתיח עם מקצב הוואלס
על המודולציות שלו וקבוצות הבנות והבנים המתחלפות. תנופתית היא הכוריאוגרפיה של עוז
מורג, שחילץ מהשחקנים תנועה הומוגנית, שנתמכה בביצוע הנגנים בניצוחו ובנגינת
הפסנתר של גיורא ליננברג. זה היה ביצוע מוזיקלי תענוגי, עוקב, רגיש,
מקצועי.
תאורה דרמטית של קרן גרנק הותכה אל תפאורה מתוחכמת זוויות
מפתיעות ומראות להעצמת מאסת הרקדנים, בעיצובו של ניב מנור. התלבושות של יובל
כספין זהרו בסצנה האחרונה כמיטב סצנות הסיום במיוזיקלס אמריקניים, והיו
פונקציונאליות בחזרות.
היכולת הפיזית-ריקודית של צוות המשתתפים גבר, לא פעם, על יכולותיה
הפיזיות של מיה דגן, על אף שביצעה כוריאוגרפיה ללא דופי. כפיצוי, העצימה
יכולות ווקאליות ומשחקיות במונולוג שלה. דנה פרידר בלטה בשיר המטמורפוזה המתאר
ניתוחים פלסטיים שעברה. מצוינים היו ספיר
יצחק ואדיר בובליל בדואט מיוחד, א- טונאלי כמעט, שהפגין קצביות ומוזיקליות
מרשימים. משכנע היה גלעד שמואלי, פול, במונולוג קורע הלב שלו. בלט בגדול
וסומן בהמשך כרקדן עילי, גמיש, קליל, מתן אוניאמי.
שורת המקהלה - הקאמרי . צילום רונן אקרמן
יחזקאל לזרוב, זק,
הכוריאוגרף, חותך גורלות תקופתי, ניחן במצבור כישרונות בלתי נדלים. כבר צפינו בו כרקדן
בלהקת בת שבע, כבמאי יצירתי ומיוחד, בין השאר, ב"נופל מחוץ לזמן"
ובבימויו ועיבודו את "אבות ובנים" ב"גשר". גם בקולנוע יש לו
נוכחות גדולה. הפעם הוא שחקן מוכח ורקדן מהפנט בתנועותיו הקטנות, האגביות,
הגמישות, הדרוכות, עם קטע נלווה של סטפס שמשגע את הקהל.
את המיוזיקל הזה צריך לראות בלי התניות של מיוזיקלס אחרים. הוא אחר.
הוא מטפל בבעיות תקפות, הוא מרבה סיפורים דומעים על ילדות ונערות רעה, המנתבת אל
במה, אל רצון להכרה. יש בו מוזיקה נהדרת, אף שלרבים אינה נגישה מידית לאוזן.
ומופגן בו ביצוע ראוי של אנסמבל קשוב ומודרך היטב.
הצג אתר רגיל
