המלצות היום
לאן? מה לראות? מה לקנות? מה לבחור?
תרבות ואמנות
פסטיבל פליציה בלומנטל למוזיקה - שירת הג'אז הישראלי
![]()
האורקסטרה – תזמורת הג'אז הישראלית. בסיסט וזמר: אלי מגן. חצוצרה: אבישי כהן
בפסטיבל פליציה בלומנטל למוזיקה, החוגג את
שנתו ה – 20, מושתת על מגוון לא שגרתי של
יצירות מוזיקליות, יש מקום כבוד גם לאוקסטרה - תזמורת הג'אז הישראלית, שהקים הטרומבוניסט
אבי לייבוביץ' לפני כ - 15 שנה. בהופעה משותפת של התזמורת עם הבסיסט והזמר,
אלי מגן והחצוצרן אבישי כהן – שאל מגן, בפתיח הופעתו, למה השם
אוקסטרה. ובעצם למה? הרי השם האמתי של קיבוץ המוזיקאים המוכשרים האלה יחד הוא big bend ישראלי.
קשה לאמוד עד כמה ניתן לנגנים מן השורה
בביג בנדס בארה"ב ובאירופה, חלקם מועסקים תקופתיים - חופש עיבוד לרפרטואר של בנד,
אם זה ג'אז, פופ, רוקנרול, אפרו לטינו או יצירות קלאסיות. באוקסטרה של לייבוביץ', במקביל
להיותו מעבד חומרי ג'ז ומוזיקה מסוגים רבים, הוא משתף גם חברים לבנד בעיבוד חומרים
מוזיקליים, מה שמקנה לתזמורת צליליות ייחודית, אחרת, מגוונת.
מרתקים בצליליות המיוחדת שלהם חומרי האלבום
החדש של התזמורת. בלטו בעיבודיהם המתופף, רון אלמוג, הסקסופוניסט, טל
ורון , ובעיקר הטרומבוניסט, אבי לייבוביץ', המייסד, היזם, המוזיקאי,
המסגנן, תופעה מוזיקלית בפני עצמה. ולהזכיר: כמו לרבים מנגני הג'אז בארץ, יש לו
קילומטראג' ג'אזי בלונדון ובעיקר בניו יורק, הופעות עם מוזיקאי ג'אז נחשבים כמו
צ'יק קוריאה, מישל קמינו, צ'יקן אפריל, ביג בנד של מועדון "סמולס" ועם התזמורת
של סלייד המפטון. הוא מצליח להפיק צליל ייחודי משלושה עשר נגני הבנד שלו, טרומבוניסטים,
חצוצרנים, סקסופוניסטים גיטרה ובס, תופים וקלידים. להאזין לעידון ולחריפות הצליל שהם
מפיקים מטרומבון, לא בדיוק כלי סוליסטי קל לעיכול, אבל הכרחי להעשרת סאונד בכל
תזמורת ג'אז - הוא לא עניין של מה בכך.
לערב הזה חובר החצוצרן אבישי כהן, בוגר רימון, עם תבלין מכללת ברקלי בבוסטון
ובעיקר עם הפרקטיקה של מועדוני הג'אז בניו יורק. הוא שולט במכמני הטכניקה. יש לו
צליל מרגש, מתגוון, פיסוק נהדר והרמוניה גדולה עם הבנד הישראלי. החיבור הנוסף הוא עם
הבסיסט והזמר, אלי מגן, שעשה חיים שלמים נגד הכיוון. היה בלהקת הנח"ל,
הקים להקות רוק קצרות החיים, למד בניו יורק ג'אז וגם מוזיקה קלאסית בהתמחות בבס.
הבין שמג'אז קשה לחיות בעקבו אחרי עניים של נגני ג'אז בניו יורק בפרט ובעולם בכלל,
והתקבל ושרד למשך 33 שנים כבסיסט בתזמורת הפילהרמונית הישראלית, כשהמנצח, זובין מהטה,
אבחן את מיוחדות צליליו.
כבר חופשי מהתחייבויות, הוא מתחבר לכל בנד
ומוזיקאי לעשות משהו אחר, ייחודי: ג'אז, רוקנרול, שירים ישראליים, עם הטאץ' שלו.
הוא שר בקול מדויק אם כי לא מאופיין. אולי הוא מדבר שיר, עם בונוס גדול של הגייה
מדויקת ומפוסקת היטב. הוא משבץ את שיריו בצליליות עשירה של הפיציקאטו שלו.
שובץ ברפרטואר שלו לחן של פסנתרן הגא'ז ביל
אוונס, בביצוע רגיש עד למאוד של הפסנתרן, תומר בר, עם נגיעות הרמוניות
מאופיינות לאוונס, מלוות את שירתו. הוא עשה את "לילה" של שלום חנוך, הכי מרגש. הביצוע שלו את השיר של
חנוך לוין, "העץ הוא גבוה" עם ההלחנה של זוהר לוי היה מקסים. כך התואם המוזיקלי
עם אבישי כהן והבנד הישראלי.
מסקנה: צריך לאתר ערבים מוזיקליים איכותיים
כאלה ולהאזין להם עוד ועוד.
הצג אתר רגיל
