המלצות היום

לאן? מה לראות? מה לקנות? מה לבחור?

תרבות ואמנות

יום הדין תיאטרון האינקובטור

עשייה דינמית של כל יוצרי ההצגה, "יום הדין", על פי הספר, "המשפט", של פרנץ קפקא. אינטנסיביות משחקו המרתק של אושרי כהן, ההתאמות לביורוקרטיה של היום - מממשות את אקטואליות הספר ואת אוזלת היד של האזרח בפני הרשויות.



חוזר גבר בן שלושים ממסיבת יום הולדת שעורכים למענו בבר. הוא שתוי, נופל למיטה. מעירים אותו בבוקר שוטרים אלימים ודוחפים לידו צו מעצר. אין לו מושג מדוע ועל מה. זה פתיח המחזה, "יום הדין" שהומחז מהספר "המשפט" של פרנץ קפקא, שפורסם לראשונה אחרי מותו בשנת 1925 ועורר הדים אדירים על סבל האזרח בשל ביורוקרטיה מסתורית ורשעה שמרעה לאדם באשר הוא.


יום הדין. קרדיט ז'ראר אלון


והוא, האזרח ק' חשב שהוא חסין אש, כי ברוח השנים ההן, לכהן כסגן מנהל של בנק מסחרי זו עמדה המכבדת את נושאה ואת משפחתו. אבל ברוח המשטר המסורבל, הטקסי, הלא יעיל, הרב פקידותי, הביורוקרטי, מקטין האזרח – הוא לא. וכך, מתהפך עליו עולמו הבטוח באחת אל חששות מהלא ידוע. הוא מחכה בתורים ארוכים, מטריפי דעת, הוא מתוודע למפגשים טראומטיים עם הרשויות. והן, ממוכרות לשיטתן, להפחדתן, לביושן, לאטימותן, לאדישותן - טוחנות לאט ובאפאתיות את האזרח ק', מתעלמות ממעמדו ואינן מספרות לו במה הוא מואשם.
הוא מנסה כל קומבינה להילחם למען חפותו ולא ידוע ממה. דוד מסדר לו עורך דין, למען לא יביש את מעמדה המכובד של משפחתו. היה לו משכב עם שכנה משפיעה שהפכה לקפוצת עזרה. יש לו משכב עם מזכירה של עורך הדין שלו בתקווה שתחפור ותברר מה קורה. הוא בודק שיחוד טבח בעל מהלכים מופרכים בבית המשפט - ללא תועלת. כך, בהתשה, הוא מגיע למובסות נפשית והזיה שיש בו אשם, כי הרי כל אדם אשם במשהו. וזה נכון. ומהאשם העצמי הזה, הוא מתגלגל לרגע לאמונה חפוזה באלוהות.


יום הדין. קרדיט ז'ראר אלון


היופי במחזה הזה הוא האינטגרציה הכמעט הרמטית בין היוצרים. זו המחזתו של יוסי אלקה משולבת במוזיקה שהלחין, תואמת תנועה קצבית שיצר שרון ישראלי, תואמת קצב היגוי טקסט, מנווט היטב בבימויה של opal. היא מתחה עד מקסימום אפקט של מונודרמה עם התאמות לתקופתנו הביורוקרטית, כולל המכונה המשומנת מרתיחת הדם, מטריפת הדעת, של מענה טלפונים מתגלגל, שמפעילים המוסדות הציבוריים והלא ציבוריים.
מלופפים בעשייה האינטגרטיבית תות הרבט והתאורן גיא גלילי. הרבט עיצבה תלבושת מהוגנת חתיכית לאזרח ק' והעמדה דינמית של כיסאות המתנה לפגישה עם החוק. בשינוי זווית הם רחובות מחוץ לבר, הם חדר שינה, מבוא לדירה, חדר מדרגות, משרד עורכי דין, חדר מזכירה וחדר אוכל בבית משפט – ממוסגרים בתאורה המדויקת של גלילי.
ויש את השחקן אושרי כהן, שהחל בקריירת משחק כבר בהיותו שתיים עשרה, בגר לעשייה בלתי פוסקת ומוכחת על הבמה, בקולנוע, בסדרות טלוויזיה ובמוזיקה. יש לו הגייה ברורה, קריסטלית, וזה כבר תענוג לאוזן. יש לו כושר גופני דרוך, גמיש, גם לפרשנות האזרח ק' והוא מלהטט בו בקסם רב. אין רגע דל בקצב, בדחיסות התחושה הקשה הקשורה בלא נודע מאיים, שהמחזה ומשחקו מייצרים. והוא מפגין נגיעה קומית זעירה המזכירה במשהו מעמדים ממחזותיו של גוגול בהמחשתו את הביורוקרטיה הרוסית.
המחזה הזה עשוי היטב. יש בו עשייה משותפת פורה ומשחק מרשים של אושרי כהן.

WCAG 2.0 (Level AA) דפי הנגישות באתרי 022 נבנו בהתאם לתקן נגישות WCAG 2.0 - AA